חודש: נובמבר 2016

חסר תרבות.

dropkickmurphys

שום תרבות לא נדבקת אלי. נולדתי ברוסיה, אבל את הקשר שלי לתרבות הרוסית איבדתי מזמן. את ההווי הארץ-ישראלי עדיין לא הפנמתי וכנראה לא אפנים לעולם. בעבודה אני נדרש להתקשר עם אנשים מארצות הברית, לקרוא ולכתוב באנגלית, אבל התרבות האמריקאית רחוקה ממני שנות אור. אני כותב עם שגיאות בשלושת השפות וכששואלים אותי על השורשים שלי, אני עונה שאני מעדת הדרדסים… או הגרגמלים, תלוי במצב הרוח שלי.

העדר התרבות שלי משתלב מצויין עם האהבה שלי למוזיקת רוק על כל גווניה. הרי רוק הוא סמל לקוסמופוליטיות חוצת יבשות. אנשים מכל העדות והגזעים נהנים ממוזיקת רוק, מתחברים לאותם צלילים. זה מרגיש לי נכון ומרגש אותי גם אם זה חיבור קצר. גדלתי בברהיימ, בה מוזיקה מערבית ובמיוחד מוזיקת רוק היו אסורים. המשטר אשכרה פחד מהמוזיקה הזאת, פחד מהחיבור שהיא יכולה ליצור בין אנשים.

מוזיקה אתנית היא ההפך הגמור מרוק – היא המאפיין המבדל בין העמים. בכל זאת, מדי פעם אני נתקל בסגנונות אתניים שמצליחים לרגש אותי. לפני מספר שנים הייתי שומע בלופ איסופי את "בוסתן אברהם", אחר כך התחרפנתי מג'אז חסידי של דניאל זמיר ובחודשים אחרונים אני משתגע מהפאנק האירי של Dropkick_Murphys. אם אתה לא מכיר אותם אז כדאי מאוד שתקשיב לאלבום שנקרא Signed_and_Sealed_in_Blood – יצירת מופת של ממש. לאחרונה, נתקלתי בתגובה ב-YouTube, שבה מישהו כתב שבזמן שהוא מקשיב לאלבום הזה הוא מרגיש אירי ובסוף האלבום הוא חוזר להיות מקסיקני. גם אני מרגיש ככה, אבל כשהמוזיקה נגמרת, אני חוזר להיות מה שאני – חסר תרבות.

אם אתה לא רואה וידאו תלחץ כאן

מודעות פרסומת

קעקוע של סיפור.

satantattooפעם הקעקועים היו טבו, הם היו הנחלה של קרימינלים ומלחים, אבל היום כמעט לכל אחד יש קעקוע. זה הפך להיות בגדר חובה. גם אני לא יוצא מין הכלל, גם לי יש כמה. למרות אופנת הקעקועים המתפשטת, יש עדיין קעקועים שהם הרבה מעבר למקובל. אלה לא קעקועים של פרפרים, לא של וורדים, לא של אותיות יפניות שבעל קעקוע לא ידע לקרוא ואפילו לא של שדונים קטנים וחמודים. אלה הם קעקועים של חברי הלהקות רוק שבעיני רבים עדיין נחשבים ל-"יותר מדי". קעקועים כמו של Brent_Hinds, הגיטריסט והזמר של להקת Mastodon, שכיסה בקעקועים את כל גופו ועל גבו קיעקע שטן ענק. לאחרונה הוא גם התחדש בקעקוע על המצח, כי ככל הנראה נגמר לו המקום בשאר חלקי גופו.

מי שלא מכיר את Mastodon, זאת אחת הלהקות הטובות והמחדשות בסצנת המטאל. קשה שלא להתמכר לסאונד הייחודי שלהם, סאונד שמופק בנגינה טכנית להפליא ובשירה מגוונת (כל חברי הלהקה שרים). סאונד שבהחלט מצדיק את הקעקוע של Brent_Hinds, כי זה סאונד מהגהנום.

אם אתה לא רואה וידאו תלחץ כאן