חודש: ספטמבר 2017

עניין של מזל.

BadLuckבין אם אתה איש מאמין או אתאיסט מושבע, יש לך מזל! באמת, עצם העובדה שאתה חי זה נס שלא נתפס. הסיכויים שלך להיוולד הם אפסיים ולמרות זאת אתה כאן, מקבל את החיים שלך כמובן מאליו ומתלונן כל יום ביומו על חוסר מזל. האמת היא שלהיוולד זה לא מספיק, צריך הרבה מזל גם בחיים. אני לא מדבר על לזכות בלוטו, להפך, אני נוהג ללעוג לאנשים שמהמרים וטוען שהימורים הם מס על בורות (איש מאלה שלמדו הסתברות לא ימלא טופס לוטו אפילו פעם אחת), אבל יחד עם זאת אני טוען שמזל הוא דבר הכרחי. גם אם נעבוד קשה ונעשה את כל שביכולתנו כדי להשיג מטרה באשר היא, אנחנו יכולים רק לשפר את הסיכויים שלנו, אבל אנחנו לא יכולים להבטיח הצלחה. אני מתעב את כל הרמאים והשרלטנים שמוכרים פרארי ומגלים סוד כי הם נוטעים בך אשליה שאתה שולט במצב. לצדם עומדים אנשי דת המוכרים לך תפילות מביאות מזל ושמאנים הקוראים לרוחות שיגלו דרכים בטוחות לאושר. העובדה היא שהסטטיסטיקה לא נכנעת, אף אחד מאלה שהזכרתי קודם לא זוכה ביותר מזל מאנשים אחרים.

אני נזכר בסלוגן שראיתי באחד המדורים בצבא שהיה אחראי על בטיחות: "מותו של אדם אחד – טרגדיה, מותם של מיליונים – סטטיסטיקה". השבוע נפל עלי חוסר מזל נוראי ולא איכפת לי אם אנשים רבים אחרים חוו חוויות דומות או אפילו דברים נוראים יותר. האוטו שוב במוסך, המחשב עושה בעיות, לאישתי יש מחזור, בטעות זרקתי מכתב חשוב לפח ושמרתי את המעטפה וגם דרכתי בקקי של כלב… פעמיים! כמו שנאמר בשיר של Social_Distortion – יש לך חוסר מזל.

 אם אתה לא רואה וידאו תלחץ כאן

מודעות פרסומת

למה גברים אונסים?

MR_Tinkertrain"למה גברים אונסים?" – ככה נקרא מאמר שקראתי לא מזמן באלכסון. אם אתה חושב שזו שאלה ריטורית, אז היא לא. מתברר שהשאלה לא פשוטה כלל וכל ניסיון לפשט אותה נחל כישלון חרוץ. אני לא אחזור על מה שכתוב במאמר, תקרא אותו בעצמך, אבל המאמר גרם לי לחשוב שאנחנו ממש לא אוהבים לדבר על אנסים ועל המניעים שלהם. לרובנו, רוב הזמן, ברור שאונס זה דבר רע ושאנסים צריכים ללכת לכלא. בזה מסתיימת ההתעסקות שלנו בנושא. למה לטרוח ולהעמיק בהסברים או בלנסות להבין, כשאפשר פשוט לדחוק את הנושא? הרי אנחנו משוכנעים בנורמטיביות שלנו ובכך שזה לא יקרה לנו. אני נזכר במאמר אחר שבו מתאר אב את ההתמודדות שלו עם בנו הפדופיל (מדובר בנער שלא מצליח לשלוט בנטיות המיניות שלו). המאמר, בעיני, הוא מעשה גבורה יוצאת דופן של אותו אב שמצליח לספר על מה שעובר עליו ועל משפחתו. רוב האנשים היו ממשיכים לדחוק ולהתכחש גם אם הכל היה הופך לגלוי.

אין מה לעשות, נושא האונס לא נוח לציבור. הרבה יותר נוח להתעסק בביבי, בטראמפ, בפוטין, בערבים המשמידים ארץ ישראל, במתנחלים ההורסים כל סיכוי לשלום, בביצה השמאלית שלי ובעוד דברים מנופחים מעבר לכל פרופורציה כאשר הרוע האמיתי בדמותם של אנסים, פושעים וארסים המתהלך בקרבנו. גם אצל המוזיקאים נושא האונס לא פופולרי וחבל שכך. כוחה של מוזיקה הוא אדיר ודווקא דרך שירים אפשר להביא את הנושא לשיח ולמודעות. כך עשו Evergrey בשיר הניפלא שלהם I_Should (השיר נורא קליט אז תזהר לא לזמזם אותו כי זה ישמע ממש מוזר בעיני הסובבים) וגם Ozzy בלהיט Mr_Tinkertrain, שמעביר צמרמורת בכל מי שמקשיב למילים שלו.

אם אתה לא רואה וידאו תלחץ כאן