חיל פושטקים.

pushtakim_logo-01_250כפי שהבטחתי לפני חודש, אני מפרסם כאן שיר נוסף של הלהקה שלי – "חיל פושטקים". ההופעות בקרוב. אתם מוזמנים להרשם לעמוד הפייסבוק של הלהקה ולעקוב אחרי העדכונים. https://www.facebook.com/helpushtakim

אם אתה לא רואה וידאו תלחץ כאן

מודעות פרסומת

חג חרות.

YIDcore

חרות היא דבר מסובך. אנחנו חושבים את עצמנו לאנשים חופשיים, מתפארים בזכויותינו, אבל לא יכולים לתקוע נוד כשבחדר יש אנשים נוספים. יותר מזה, אנחנו מוותרים על הזכות הבסיסית של הגוף לשחרר גזים ולא מרגישים מקופחים.  זה פשוט נראה לנו… בסדר. אני לא מכיר אף אחד (חוץ ממני) שמוכן לצאת ולהפגין מול הכנסת עם שלטים כמו "חופש לנוד", "עדיף בחוץ מאשר בפנים" ו-"מתווה הגז בתחת שלי". הסיבה לכך היא כי החופש שלנו הוא לא דבר אבסולוטי, אלא הוא מוגדר ומושפע ע"י גורמים רבים. החל מחוקי המדינה, נורמות של חברה וקבוצות שונות שאנחנו משתייכים אליהן וכלה בפסיכוזות היומיומיות ששורצות לנו בראש. במילים אחרות חופש הוא מאוד אישי וסוביקטיבי.

לא משנה כמה חופש וחרות יש לנו, זה אף פעם לא מספיק. כי ככה אנחנו – אף פעם לא מספיק לנו. אז אולי בחג הזה נשנה קצת את הגישה ונסתפק במה שיש? אם יש לך בת זוג שאפשר להתרווח איתה על הספא מול הטלוויזיה, להניח את הראש על כתפה ולתקוע נוד – דיינו.  אני מצרף לפוסט זה שיר "דיינו" בעיבודה של Yidcore, להקה אוסטרלית שמבצעת שירים יהודים וישראליים בסגנון פאנק. הם היו שלוש פעמים בארץ ואם ראית אותם, אז אתה בר מזל כי הם אינם קיימים יותר.

אם אתה לא רואה וידאו תלחץ כאן

חייזרים באים.

TheBerzerkerאתה זוכר סרט MIB? בסרט החייזרים לבשו צורה של בני אדם ונטמעו בתוך האוכלוסיה, זוכר? בזמן האחרון אני חושב שהסרט היה דוקומנטרי. אני רואה חייזרים על הכביש שמשחקים CANDY_CRASH תוך כדי נהיגה, חייזרים ברחוב, שלובשים גרביים עם כפכפים, חייזרים בחנויות שמעמיסים עגלות עם קופסאות של חומר משמר וצנצנות של צבע מאכל. אבל אם יש מקום אחד שנמצא בשליטה מוחלטת של החוצנים, זה דואר ישראל.

אני מגיע לדואר להעביר בעלות על רכב. התור מתחיל מחוץ לסניף. אנשים עומדים בסבלנות, גם אני. עוברת חצי שעה ואני ניגש לדלפק. מאחורי הזכוכית יושבת אישה זקנה וממלמלת משהו. הרמקול שלה לא עובד ואני בקושי שומע. מבקש להגביר. "לפניך כולם שמעו" – היא אומרת לי. אני מתחיל להרגיש סלידה ממנה. אני מושיט לה מסמכי העברת בעלות. היא שוב ממלמלת: "העברת בעלות… הרכב …ממושכן". אני פונה למוכר: "ממושכן?" "מה פיתאום?" – הוא אומר – "הרי אתה מכיר אותי". אני באמת מכיר אותו, אבל אם הזקנה אומרת שהוא ממושכן… הזקנה: "אתה רוצה להוציא דוח מישכון?". אני משלם 60 ש"ח ומקבל דוח מישכון. הרכב לא ממושכן. "אבל אמרת שהוא ממושכן". "לא, רק שאלתי אם אתה רוצה לבדוק אם הוא ממושכן". יש לי בחילה מהזקנה הזאת. עכשיו צריך לשלם על העברת בעלות, אני רושם צ'ק. היא מסתכלת עלי, מחכה עד שאסיים ואז מפליצה: "לא מקבלים צ'קים, רק מזומן". אני רותח: "אבל באתר הדואר רשום שאפשר לשלם עם צ'ק". "אני לא אחראית על אתר הדואר". "אז על מה את אחראית?". "אתה משלם או לא? אתה מעכב את כל התור!" – היא לא ממלמלת יותר, להפך, את המשפט האחרון היא אומרת בקול צלול וחזק כך, שכל התור ישמע. כולם מסתכלים אלי, הם מחכים כבר מעל חצי שעה ועכשיו זאת אשמתי. כן, אשמתי, לא של דואר ששם בקבלת קהל חייזרית מטומטמת ואיטית אלא אשמתי, כי אני מסרב להשלים עם השירות הגרוע ולעזוב בשתיקה. בחור מהתור: "שלם כבר, אתה מעכב את כולם". אני מרגיש שאני מאבד את זה: "לך תזדיין , אני אעמוד פה כמה שבא לי". הוא: "יש לך פה גדול יותר ממה שאתה". אני מאבד את זה לגמרי: "יש לי עוד איברים גדולים מאוד שאתה יכול למצוץ אותם!". הוא מתחיל לנוע לכיווני ו… אני מסתובב, שם כסף על הדלפק ומאחל לכלכם לקבל שירות כמו שאני קיבלתי. כשאני יוצא מהדואר אני מבין שאם החוצנים רוצים להרוג אותנו הם לא צריכים נשק מתוחכם או פלישה מתוקשרת, הם פשוט יסדרו אותנו בתור לבית מטבחיים ואם מישהו יתנגד להיכנס הם יצעקו: "כנס כבר, אתה מעכב את כל התור!" והעדר מאחורה ישאג: "כנס כבר, אל תעכב!"

להערכתי נשארו לנו שנים בודדות עד שהחייזרים ישתלטו לגמרי על כדור הארץ (או לפחות על ארץ ישראל). דרך אגב, אם אתה לא מאמין בקיומם של חיזרים אז הנה הוכחה: NASA קיבלו לאחרונה שידור מגששית JUNO עם מסר מין החלל החיצון. הם לא מפרסמים אותו כדי לא לזרוע בהלה, אבל לי יש קשרים אז אני מפרסם אותו כאן.

 

אם אתה לא רואה וידאו תלחץ כאן

רגע מכונן.

pushtakim_logo-01_250מהיום "זה מוזיקה זה?" – זה לא רק בלוג, מהיום "זה מוזיקה זה?" היא גם להקה. קיבלתי הקלטה ראשונה מתוך שני שירי DEMO שהקלטתנו והנה אני מציג אותה לראווה ב-YouTube. בשבילי זה אחד מאותם רגעים שמעצבים את חיינו, אבני דרך שאיתם אנחנו סופרים את השנים: (1) הלכתי לבה"ס, (2) קראתי את "אליסה בארץ הפלאות", (3) שמעתי אלבום ראשון של  Black_Sabbath י, (4) שכבתי עם בחורה, (5) התגייסתי, (6) השתחררתי, (7) שוב שכבתי עם בחורה, (8) התאהבתי, (9) התחתנתי, (10) סוף.

לא, זה לא הסוף. זוהי רק ההתחלה. לקחתי גיטרה וכתבתי שירים. חברתי למוזיקאים נפלאים, חברים לדרך, ועכשיו אנחנו להקה. אנחנו יוצרים ומקליטים שירי Punk, הסגנון הלא מוערך שאנחנו אוהבים עד מאוד. אז הנה, השיר הראשון כאן ואתה יכול לשמוע אותו להנאתך ואם תתנהג יפה אז עוד חודש אפרסם שיר נוסף ואם לא, אז אפרסם אותו פעמיים!

אם אתה לא רואה וידאו תלחץ כאן

שלום עולמי.

nofx_self_entitled_coverמאז סיום הבחירות בארה"ב, אני סוג של מתעניין בפוליטיקה, עוקב בדריכות אחרי מעשיו של דונלד טראמפ. הוא בונה חומה על הגבול עם מקסיקו, אוסר כניסת מוסלמים למדינה, מבטל הסכמי סחר… ואני שואל את עצמי למה לעזאזל הוא עושה את זה? האם זה רק קיום הבטחות של מערכת בחירות, שכשלעצמו ראוי לציון, או שזה הרבה מעבר? ככל שאני חושב על זה כך, מתעצמת בי התחושה שמקור ההחלטות שלו הוא פחד, וזה לא הפחד האישי שלו,  אלא פחד וחרדה של אומה שלמה ממה שעתיד לבוא אל שעריה של ארצה"ב. למען האמת, אני מזדהה עם הפחד הזה כי גם לי יש פחדים. אני פוחד מהרקטות בדרום, מהסכינים בירושלים ומהאוטובוסים המתפוצצים בתל אביב. אבל יותר מכל, אני פוחד מליברליים יהירים שאומרים לי לא לפחד ומנסים לשכנע אותי שכל זה קורה באשמתי, כי אני לא שותף לדעות שלהם. אל תבין אותי לא נכון, אני לא אומר שלפעול מתוך פחד היא דרך טובה לפתור בעיות, אבל מי שמתעלם מהפחדים של האנשים, בסופו של יום נאלץ להתמודד עם נצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות. עכשיו לנו נשאר רק לשבת מול הטלוויזיה המחורבנת ולהמר בבורסה על הטוויטים של כבוד הנשיא. דרך אגב, אני משוכנע שכשהצרפתים יבחרו במרין לה פן, אף אחד כבר לא ירים גבה.

מספיק עם נבואות הזעם, לאו דווקא שטרמפ יוביל אותנו לאסון (למרות שיש לו את כל הכישורים לכך), להפך, אולי הוא יפתיע אותנו בשלום עולמי. אני אפילו יכול להציע לו פתרון לג'חאד האיסלמי ולמלחמות בכלל, פתרון שמתאים בול לאופי שלו: להחליף רובים בזונות! כמובן שהרעיון הגאוני זה הוא לא שלי. זהו רעיון של NOFX, להקת פאנק הכי כיפית עלי אדמות.

72 virgins can never stop a war
But a 100000 hookers can beat the Marine Corps
In stopping hatred, fighting will cease
When everyone is getting blow jobs
That's when we'll finally have world peace

 

אם אתה לא רואה וידאו תלחץ כאן

שיר שתשמע בכל הופעה.

acdcמה משותף למאיץ חלקיקים וביצה מקושקשת? אתה יודע? יופי, כי אני לא, אבל אני כן יודע מה משותף בין כל ההופעות רוק שנוכחתי בהם אי-פעם. בין אם זה הופעה של Status_Quo, Iron_Maiden, Kiss או Saxon – ישנו שיר אחד שתשמע בכל הופעה. זהו Dirty_Deeds_Done_Dirt_Cheap של AC/DC. השיר הזה בדרך כלל מתנגן כמה דקות לפני תחילת ההופעה או ממש לפני שמרימים את המסך. זאת מין יריית פתיחה מוזיקאלית שאמורה להקפיץ את הקהל. אני לא ממש יודע מה הסוד של השיר הזה אבל, כמו סם טוב, הוא תמיד עובד. הקהל מתחיל להתנענע ולשיר את השיר בקול רם, מכין את העצמו להופעה. אז בפעם הבא שתהיה בהופעת רוק, תקשיב לשירים שמתנגנים לפני ההופעה, יש סיכוי גדול שתשמע את Dirty_Deeds.

נ.ב. שים לב לקהל שקופץ בפזמון בדקה 3:01. זה ממחיש את כוח השיר.

אם אתה לא רואה וידאו תלחץ כאן

ביקור התזמורת.

the_dreadnoughtsבוא נדבר על מוזיקה קלאסית. אני אישית כמעט ולא מכיר אנשים שמקשיבים לה. אני יודע שיש כאלה, ואפילו לא מעטים, אבל הם טיפה בים בהשוואה לאלה שמקשיבים למוזיקת פופ. את מצבה של מוזיקה קלאסית בארץ אפשר להבין מסקירה קצרה של תחנות הרדיו. יש רק תחנה אחת, שמשדרת מוזיקה קלאסית וגם בה כמעט ואין פרסומות, מה שמעיד על הרייטינג הנמוך שלה. גם אני לא מהחסידים של מוזיקה קלאסית ונהנה ממנה בעיקר כמוזיקת מעליות. למרות שבתור חובב רוק כבד אני מוצא לא מעט דימיון בין מוזיקה קלאסית ליצירות מטאל למיניהם. לדוגמה, כשאני שומע את הסימפוניה הראשונה של בטהובן אני מדמיין אותה מתנגמת עם דיסטורשן ומערכת תופים וחושב שזה יהיה ממש מגניב. אבל הנה הבעיה, את היצירה הזאת בסיגנון מטאל יכולה לנגן להקה בת ארבע נגנים, כאשר במוזיקה קלאסית נדרשת תזמורת שלמה. בכלל לא ברור לי איך יכולה להתקיים תזמורת בימינו. בהופעות של תזמורת יש יותר נגנים על הבמה מאשר אנשים בקהל. מי משלם להם? לא פלא שנגני תזמורת שלומדים כל חייהם בשביל להגיע לנגינה מושלמת על הכלי שלהם מתקשים להתקיים מהמוזיקה. לא מזמן שמעתי סיפור על כנר שעבד בתזמורת פילהרמונית והשלים הכנסה בתור אינסטלטור. יום אחד הוא תיקן צנרת מחוץ לבניין כשלידו עברה אישה וילד שהחזיק ביד קייס של כינור. האשה הצביעה על האיש המקופל מעל בור ביוב ואמרה לילד "אם לא תלמד לנגן כמו שצריך אתה תגמור כמוהו". הסיפור יכול היה להיות מצחיק אילו לא היה סיפור אמיתי.

אז מה אני אומר? מוזיקה קלאסית גוססת? כן. האם היא תמות בקרוב? לא. בעצם לעולם לא. היא לא תמות הודות לערך החינוכי העצום שלה בהכשרת מוזיקאים צעירים, הודות לתושיה ועקשנות של אנשים המשוגעים לדבר וגם הודות ללהקות כמו The_Dreadnoughts  שבוחרות להנציח את הסגנונות הקלאסיים במוזיקה עכשוית.

נ.ב. כדאי לראות את הקליפ עד הסוף, יש בסוף קטעים מצחיקים מההופעות של The_Dreadnoughts.

אם אתה לא רואה וידאו תלחץ כאן